כל היום כולו עבדתי,
עכשיו אני עייפה.
אני קוראת: "איפה את?"
אך כאן רק עץ-האלון, מאווש ברוח.
הבית שקט מאוד,
השמש מאירה על ספריִך,
על המספריים והאצבעון שהנחתְ מידֵך זה עתה,
אך אינךְ פה. פתאום אני בודדה:
איפה את? אני יוצאת לחפש.
ואז אני רואה אותָך,
עומדת תחת צריח של דוֹרבּנית כחולה חיוורת,
סלסילה של ורדים על זרועך.
את צוננת, כמו כסף,
ואת מחייכת.
פעמוני קנטרברי משמיעים מנגינות קטנות, אני חושבת.
את אומרת לי שצריך להתיז מים על האדמוניות,
שהקולומבּינות מתפרעות,
שצריך לקצץ את האברש ולעגל אותו.
כל אלה את אומרת לי.
אבל אני מביטה בָּך, לב של כסף,
שלהבת-לב לבנה של כסף ממורק,
איך את בוערת תחת מגדליה הכחולים של הדוֹרבּנית,
ואני משתוקקת לכרוע בו-ברגע לרגליך,
בעוד הכול סביבנו רועם את שאון הTe Deum העָרב
של פעמוני קנטרברי.
Madonna of the Evening Flowers I Amy Lowell (1874-1925)
| ALL day long I have been working | |
| Now I am tired. | |
| I call: "Where are you?" | |
| But there is only the oak tree rustling in the wind. | |
| The house is very quiet, | 5 |
| The sun shines in on your books, | |
| On your scissors and thimble just put down, | |
| But you are not there. | |
| Suddenly I am lonely: | |
| Where are you? | 10 |
| I go about searching. | |
| Then I see you, | |
| Standing under a spire of pale blue larkspur, | |
| With a basket of roses on your arm. | |
| You are cool, like silver, | 15 |
| And you smile. | |
| I think the Canterbury bells are playing little tunes, | |
| You tell me that the peonies need spraying, | |
| That the columbines have overrun all bounds, | |
| That the pyrus japonica should be cut back and rounded. | 20 |
| You tell me these things. | |
| But I look at you, heart of silver, | |
| White heart-flame of polished silver, | |
| Burning beneath the blue steeples of the larkspur, | |
| And I long to kneel instantly at your feet, | 25 |
| While all about us peal the loud, sweet Te Deums of the Canterbury be |
שני הסיפורים, או הרישומים, ליתר-דיוק, נהדרים ומה שנפלא עוד יותר זו אומנות התרגום שמצליחה להעביר את המוזיקה המעודנת של הטקסטים המאופקים ולכן גם נוגעים ללב.