מזמור לססיליה הקדושה | ויסטן אודן (1973-1907)

[מוזיקה מאת בנג'מין בריטן למקהלה א'קאפלה]


בצִלְלֵי חורשה, גבירה זו הקדוֹשה,
בפסיעה כְּבוּדָה, במזמור ענוג,
כמו ברבור שחור טרם מוות יקצור,
נשׂאה קולה בניגון להשיב נפשה.
ועל שפת הים, בתולה זו, תַמָּה,
עוגב לה בנתה, את תפילתה יהדהד.
וצלילים אדירים מבֶּטֶן כְּלִי-שיר
הרעימו בחֲלָלָהּ של רומא העיר.

אפרודיטה, שׂער לה צהוב, נרגשת הִקיצה
לעונג הזמר, לִנגינה של חדווה,
בת-גלים עירומה, בקוֹנכִית של צדף,
לבנה כסחלב, על גב-ים רכוּבָה.
מעֶלפוֹן-חושים, לצלילי הקסם,
מלאכים מרקדים שוב לדוֹפֶק הזמן,
ובתופת השאול אש-ענק מְכַתרָה,
מְקִילָה ייסורי נבלים חורשי-רע.

ססיליה רבת-חסד, לָמוזיקאים בַּחָזוֹן הִיגָלִי,
הִיגָלִי והֲפיחי בָּם מְיִתרוֹן רוחֵך.
בת אנוש שֶצוּרָה באחרת החליפה, ממרומיִך רֶדֶת הַשְפִּילי,
וּבשאננים הָצִיתִי, בִּבְנֵי תמותה, את שלהבת נִצְחֵך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.