עצים I ג'ויס קילמר (1918-1886)

בשום מקום, חושבני, בכל רחבי תבל,

אין שיר אשר לעץ נאה ישווה.

 

לעץ רעב שפיו ידבָּק

בשָׁד האדמה, מִתקָהּ יינק.

 

לעץ יום-יום אל אלוהים יישא עיניים,

ובתפילה יניף אל-על פֹּארות-כפיים.

 

לעץ בתלתליו בקיץ אין-ענן

זוג אדומי-חזה שם יקלעו קינם.

 

לעץ שעל מִפתח-חזהו שלג יתפרקד,

לעץ שעם טיפות מטר יאהב להסתודד.

 

שירים, כמוני, בנקל יטוו כל פתי וכל לץ,

אך רק בורא עולם ישכיל לצוּר לו עץ.

 

(Trees I Joyce Kilmer (1886-1918

I think that I shall never see
A poem lovely as a tree.

A tree whose hungry mouth is prest
Against the earth's sweet flowing breast;

A tree that looks at God all day,
And lifts her leafy arms to pray;

A tree that may in summer wear
A nest of robins in her hair;

Upon whose bosom snow has lain;
Who intimately lives with rain.

Poems are made by fools like me,
But only God can make a tree.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *