בשום מקום, חושבני, בכל רחבי תבל,
אין שיר אשר לעץ נאה ישווה.
לעץ רעב שפיו ידבָּק
בשָׁד האדמה, מִתקָהּ יינק.
לעץ יום-יום אל אלוהים יישא עיניים,
ובתפילה יניף אל-על פֹּארות-כפיים.
לעץ בתלתליו בקיץ אין-ענן
זוג אדומי-חזה שם יקלעו קינם.
לעץ שעל מִפתח-חזהו שלג יתפרקד,
לעץ שעם טיפות מטר יאהב להסתודד.
שירים, כמוני, בנקל יטוו כל פתי וכל לץ,
אך רק בורא עולם ישכיל לצוּר לו עץ.
(Trees I Joyce Kilmer (1886-1918
I think that I shall never see
A poem lovely as a tree.
A tree whose hungry mouth is prest
Against the earth's sweet flowing breast;
A tree that looks at God all day,
And lifts her leafy arms to pray;
A tree that may in summer wear
A nest of robins in her hair;
Upon whose bosom snow has lain;
Who intimately lives with rain.
Poems are made by fools like me,
But only God can make a tree.
