דברים אינטימיים, חרישיים, ענוגים I אליזבת בישופּ (1979-1911)

מופלא להתעורר יחד

באותו רגע; מופלא לשמוע

את הגשם מתחיל פתאום על כל פני הגג,

לחוש את האוויר מצטלל פתאום

כאילו עבר בו חשמל

מִרשת שחורה של חוטי מתכת בשמיִם.

על כל פני הגג הגשם מאווש,

ומתחת, נפילתן הקלה של נשיקות.

היֹה היה ילד שהלך בדרך יום-יום I וולט ויטמן (1892-1819)

היֹה היה ילד שהלך בדרך יום-יום;
והדבר הראשון שהביט בו, הפך לו עצמו;
והדבר ההוא הפך לחלק ממנו יום שלם, או חלק מסוים מהיום,
או שנים רבות, או מחזורים נמתחים של שנים.

ראשוני הלילכים הפכו לחלק מן הילד הזה,
והעשב, ופרחי חבלבל לבנים ואדומים, ותלתן
לבן ואדום, וזמרת ציפור-הפיבּי,
וטלאים ילידי מרס, ושֶגֶר החזירה הוורוד-הדהה, והסייח
של הסוסה והעגל של הפרה.
ומשפחת האפרוחים הקולנית בחצר-המשק, או ברפש על שפת הברכה,
והדגים התלויים כה במופלא תחת המים – והנוזל הנהדר המופלא,
וצמחי המים עם ראשיהם החינניים השטוחים – כולם הפכו לחלק ממנו.