כושל במורד בערפילי העצים הסגולים על ההר,
בין יערות של ארזים ואשוחיות לבנות,
מועד בין ביצות-אשלים,
הגיע האַיָל הקוֹרֵא
ונבלם לבסוף על ידי אחו מגודר במוטות.
עייף מכדי לחזור על עקבותיו או, אולי, ער לכך
שלא נותר עוד מקום ללכת אליו – עמד עם הבַּקָר.
והם, שמריחים את בסומת-המוּשְק של המוות,
ורואים את ראשו הכביר כמו מסכַת פולחן של אל-דמים,
זזו אל קצהו השני של השדה, וחיכו.
השכנים שמעו על האַיָל, ועד אחר הצהריים
כבר עמדו מכוניות בֹשוּרה לאורך הכביש. הילדים הציקו לו
בזרדים של אָלמוֹן, והוא הביט בהם
כמו קוֹלי זקן, סובלני. הנשים שאלו
אולי הוא ברח מאיזה יריד.
הקשיש בבני הקהילה נזכר שראה
אַיָל מסורס רתום למחרשה עם שור.
הבחורים גיחכו וניסו לשפוך בירה
במורד גרונו, וחברוֹתיהם צילמו אותם.
והאַיָל הקוֹרֵא הניח להם ללטף את כסליו אכולי-הקרציות,
הרשה להם לפשק ולפתוח בבקבוקים את לסתותיו,
הרשה לנערה מצחקקת להלביש זר קטן סגול
של קוצים על ראשו.
כשהגיעו השומרים, הסכימו כולם שבושה
לירות ביצור כה מדובלל ומזמין-חיבוקים.
הוא נראה כמו חיית-מחמד
שנשים משכיבות לישון עם ילדיהן.
על כן הם עצרו את נשקם. אך ממש כשצנחה השמש אל הנהר
אזר האַיָל הקוֹרֵא כוחות,
וכמו מלך העולה לגרדום, הוא יישר וזקף את קרניו,
עד שאפילו השומרים נסוגו כשהרימו את רוביהם.
וכששאג, ברחו אנשים אל רכבם. ובעת שקרס והתמוטט
רכנו כל הבחורים על צופרי המכוניות.
(The bull moose I Alden Nowlan (1933-1983
,Down from the purple mist of trees on the mountain
,lurching through forests of white spruce and cedar
,stumbling through tamarack swamps
came the bull moose
.to be stopped at last by a pole-fenced pasture
Too tired to turn or, perhaps, aware
.there was no place left to go, he stood with the cattle
They, scenting the musk of death, seeing his great head
like the ritual mask of a blood god, moved to the other end
.of the field, and waited
The neighbours heard of it, and by afternoon
cars lined the road. The children teased him
with alder switches and he gazed at them
like an old, tolerant collie. The woman asked
.if he could have escaped from a Fair
The oldest man in the parish remembered seeing
.a gelded moose yoked with an ox for plowing
The young men snickered and tried to pour beer
.down his throat, while their girl friends took their pictures
,And the bull moose let them stroke his tick-ravaged flanks
let them pry open his jaws with bottles, let a giggling girl
plant a little purple cap
.of thistles on his head
When the wardens came, everyone agreed it was a shame
.to shoot anything so shaggy and cuddlesome
He looked like the kind of pet
.women put to bed with their sons
So they held their fire. But just as the sun dropped in the river
the bull moose gathered his strength
like a scaffolded king, straightened and lifted his horns
.so that even the wardens backed away as they raised their rifles
When he roared, people ran to their cars. All the young men
.leaned on their automobile horns as he toppled