ימי א' ההם בחורף I רוברט היידן (1980-1913)

גם בימי א' השכים אבא לקום

ולבש את בגדיו בקור הכחול-שחור,

אחר כך בידיים סדוקות דווּיות

מעבודה קשה בסגריר כל השבוע

הפיח אש בגחלים העוממות. אף אחד לא אמר לו אי-פעם תודה.

 

הייתי מתעורר ושומע את הקור מתנפץ, נשבר.

כשהתחממו החדרים היה קורא לי,

ולאט הייתי קם ומתלבש,

פוחד מכעסי הבית ההוא שאינם מרפים.

 

מדבר אליו באדישות,

אל ההוא שגירש את הקור

וגם צחצח את נעלי השבת שלי.

מה ידעתי, מה ידעתי

על חובותיה המחמירות, הבודדות של האהבה?

 

Those Winter Sundays I Robert Hayden 1913-1980

Sundays too my father got up early
,and put his clothes on in the blue-black cold
then with cracked hands that ached
from labor in the weekday weather made
.banked fires blaze. No one ever thanked him

.I’d wake and hear the cold splintering, breaking
,When the rooms were warm, he’d call
,and slowly I would rise and dress
.fearing the chronic angers of that house

,Speaking indifferently to him
who had driven out the cold
.and polished my good shoes as well
What did I know, what did I know
?of love’s austere and lonely offices

2 תגובות בנושא “ימי א' ההם בחורף I רוברט היידן (1980-1913)”

  1. אחרי שהורגלנו לכתיבה מפותלת, מורכבת מודרנית ופוסטמודרנית שמרבה להשאיר פערים בטקסטים מתוחכמים – כמה נעים לחזור וליהנות מפשטות שאין נפלאה ממנה, שאינה זקוקה לפירושים וכמו חץ שלוח מגיעה בדייקנות למקומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.