את הגורדונים אתם זוכרים, נכון? את ההיא, ג'סי בראון, שהתחתנה עם מחמד לבה מייג'ור גורדון; ומבחורה ענייה הפכה לגברת עשירה מאוד, ובכל זאת לא שכחה אף אחת מחברותיה הוותיקות בקרנפורד.
ובכן, הגורדונים טיילו להם בחו"ל כי הם אהבו מאוד לטייל. ככה זה לדעתי תמיד אצל אנשים שהיו חייבים לבלות חלק מהחיים שלהם בצבא. עכשיו, כלומר במאי 1856, הם היו בפריז, וחשבו להתעכב שם ובסביבה כל הקיץ, אבל אדון לוּדוֹביק היה אמור להגיע ללונדון בקרוב; כך שמרת גורדון כתבה לי כמה מילים. אני שמחה שהיא סיפרה לי כי בדיוק אז התכוונתי לתת מתנה קטנה לעלמה פּוֹל, שהתאכסנתי אצלה באותה עת. לכן כתבתי למרת גורדון וביקשתי ממנה שתבחר לי משהו יפה וחדש ואופנתי, שיהיה מקובל על העלמה פּוֹל. העלמה פּוֹל בדיוק אמרה אז לא פעם שהכובעים של מרת פיץ-אדם כבר ממש לא באופנה, וכנראה זאת הסיבה שהכנסתי לשם את המילה "אופנתי". אבל אחר כך התחרטתי שלא כתבתי לה שהמתנה שלי צריכה להיות לא כל כך אופנתית; כי יש דבר כזה, תאמינו לי! המחיר של המתנה שלי חייב להיות לא יותר מ-20 שילינגים, אבל זהו סכום מאוד יפה אם מנסחים אותו ככה, גם אם הוא לא נשמע כל כך גדול כשאומרים סוברין וזהו.