חודש: אוגוסט 2020

גם בימי א' השכים אבא לקום

ולבש את בגדיו בקור הכחול-שחור,

אחר כך בידיים סדוקות שהתייסרו

בעבודה קשה בסגריר כל השבוע

הפיח אש בגחלים העוממות. אף אחד לא אמר לו אי-פעם תודה.

המשך קריאה "%s"

ג'ון היה הבכור. היו לו שער שחור חלק ופנים חיוורות. אמילי הייתה הבאה בתור. היה לה שער בהיר-נוצץ. בכל קיץ צצו אצלה נמשי-זהב, אך בחורף הם הסתלקו. אלכסנדר היה הצעיר. נמשיו אף פעם לא הסתלקו, אך לא היה לו אכפת. גם לא היה לו אכפת שהוא שמן כל עוד הוא הלך וגדל, כך או אחרת.

המשך קריאה "%s"

"היא תשתה ספל תה, לא משנה כמה מאוחר היא תגיע. תשאירי את הקומקום על הכיריים מאחור כדי שישמור על החום שלו ולא יישפך ויכבה את האש."

המשך קריאה "%s"

השבוע שלאחר מכן היה אחד העמוסים בחייהן. גם כשהלכו לישון , גופיהן הם ששכבו לפוש; ראשיהן לא נחו, המשיכו לחשוב, ללבן דברים, לתהות, להחליט, לנסות לזכור היכן…

קונסטנטיה שכבה כמו פסל, ידיה לצדי גופה, רגליה מעט חופפות זו את זו, הסדין משוך לה עד סנטרה. בוהה הייתה בתקרה.

המשך קריאה "%s"