כשאהיה זקנה אלבש סגולים
עם כובע אדום שלא הולך עם סגול ולא מתאים לי.
תרגומי פרוזה ושירה
גם בימי א' השכים אבא לקום
ולבש את בגדיו בקור הכחול-שחור,
אחר כך בידיים סדוקות שהתייסרו
בעבודה קשה בסגריר כל השבוע
הפיח אש בגחלים העוממות. אף אחד לא אמר לו אי-פעם תודה.
(לשתות אתךָ קולה) זה הרבה יותר כֵּיף מלנסוע לסן סבאסטיאן, אירוּן, הֶנדיי, בּיאריץ, בּאיוֹן, או להקיא את הנשמה ברחוב טראבסרה דה גראסיה בברצלונה גם בגלל שבחולצה הכתומה הזאת אתה נראה כמו גרסה איכותית ושמחה יותר של סבסטיאן הקדוש גם בגלל האהבה שלי אליך, גם בגלל האהבה שלך ליוגורט גם בגלל הצבעונים הכתומים הבוהקים סְביב הלִבנים גם בגלל הסודיות שהחיוכים שלנו לובשים בנוכחות אנשים או פסלים קשה להאמין כשאני אתך שיכול להתקיים משהו כל כך דומם כל כך חגיגי כל כך נחרץ עד זרא כמו פסלים כשממש מולם באור החמים של ניו-יורק בשעה 4 אנחנו נסחפים קדימה ואחורה בין האחד לשני כמו עץ שנושם מבעד למשקפיים שלו ותערוכת הדיוקנאות נראית כאילו אין בה בכלל פרצופים, רק צבע אתה פתאום שואל את עצמך למה לכל הרוחות מישהו צייר אותם אני מסתכל …
אני זקוקה למוזיקה אשר תשטוף על קצות אצבעותי הרגושות, החסֵרות מנוח, על שפתי הרוטטות שמְרוׂרים הכתימו, תשטוף בנעימת-מעמקים צלולה, גולשת-אט. הו, לערסול המרפא, זה הנושן, השוקט של איזה שיר שלמֵתים העייפים מביא מרגוע, שיר שעל ראשי ירעף כמו מים, על אברי הרועדים יהיה כמו חלום אשר לאור גדול פָּקע! במעשה המנגינה יש קסם, יש כשף של מנוחה, ונשימה שקטה, ולב שקוּל, אשר שוקע מטה, מסתנן מבעד לצבעים שעממו, אל דממת מעמקים תת-ימיים, ומשייט לעד בתוך ברֵכה של סהר ירקרק, לָפוּת בחיבוקם של מקצב ושל שינה. I Am In Need Of Music I Elizabeth Bishop (1911-1979) I am in need of music that would flow ,Over my fretful, feeling fingertips ,Over my bitter-tainted, trembling lips .With melody, deep, clear, and liquid-slow ,Oh, for the healing swaying, old and low …
כושל במורד בערפילי העצים הסגולים על ההר,
בין יערות של ארזים ואשוחיות לבנות,
מועד בין ביצות-אשלים,
הגיע האַיָל הקוֹרֵא
ונבלם לבסוף על ידי אחו עם גדר-מוטות.
מופלא להתעורר יחד
באותו רגע; מופלא לשמוע
את הגשם מתחיל פתאום על כל פני הגג,
לחוש את האוויר מצטלל פתאום
כאילו עבר בו חשמל
מִרשת שחורה של חוטי מתכת בשמיִם.
על כל פני הגג הגשם מאווש,
ומתחת, נפילתן הקלה של נשיקות.
עכביש אֲפס-קול, אֶרך-רוח
ראיתי עומד לו בדד על צוק-סלע קטן.
ראיתי, לחקור סביבתו הריקה הרחבה
יְשַלח לפנים חוטון, חוטון, חוטון, מתוכו יְשַלח,
מבוקר עד ערב יגולל ויריץ חוטונים, לא ייעף.
מלאך עם שלמת לָבָן-צַחַר
רכן ונישק את הלילה הנם.
הלילה ניעור והסמיק; השובב נעלם.
אנשים ראו את הסומק וקראוהו שחר.