אנא I הארייט דור (Harriet Doer, 1910-2002)

אם במחלקת הנוסטלגיה של חנות כלשהי תראו שמלת-ערב ורודה-בהירה של שיפון מ-1928 בערך, עם מותן נמוך התפוס בצד אחד בצרור של שושני-משי ורודות בשיא הפריחה – אנא, הודיעו לי.

אם תיתקלו במקרה בהקלטות מקוריות של צ'פלין שר את "הפרעוש", של גאלי-קוּרצ'י שרה "Caro Nome", או של מריון האריס שרה "It had to be you" – אנא, קנו אותן בשבילי. וגם, כל הקלטה של רחמנינוב או של גברילוביץ' מנגנים בפסנתר.

אם, באחת מאותן חנויות יד-שנייה של תפוס-ככל-יכולתך, בעוד אתם מחפשים אחר אפּדייק וסלינג'ר בכריכה קשה, תגלו אוסף של תוכניות תיאטרון ישנות – אנא שמרו בשבילי את אלה: כל הצגה של המחזה "נס" בבימויו של מקס ריינהארדט, כל כרזה של תיאטרון "אורפאום" עם הוּדיני או שרה ברנרדט במופע הראשי. דפים מרופטים אינם שיקול-נגד.

בחוף הים, צמודים לקרש שחייה, לסנפירים, למגבת, לסֵפר או לפחית בירה, מפלסים דרך בשדה של בשר-אדם, אנא ראו את החול כאילו הוא ריק, אינסופי, שקט, נקי. אנא, שימו לב לשמונה שחפים שקודחים במים הרדודים אחר סרטנים. אנא, הביטו מעבר לקצף-הגלים הבלתי-מופרע הרחק ככל שהעין מגעת, מקום שהכחול העמוק והמבריק ביותר רץ אל השמים הכחלחלים. יש שתי סירות, האחת ספינת דיג בטווח המבט, האחרת פְּריגטָה באופק. אתם משערים כי זוהי פְּריגטָה. אתם משערים כי זהו האופק.

אנא, סעו מביתכם אל רגלי ההרים. המבנים היחידים הנגלים במרחב הם בתי-משק לבנים פה ושם ובקרבתם אסמים ארוכים אדומים. עכשיו עזבו את מכוניתכם וטפסו על סלעי הגרניט בערוץ-נחל יבש. אתם צועדים לעבר עץ אלון בשדה לא-מעובד ומחרידים שֹלָיו ממקומו. אתם חוצים עד גובה הברך ים של צהוב, כתום וכחול. אנא, אל תקטפו את הפרחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.